הסבה מקצועית

יום אחד זקפתי את הגב והחלטתי שנמאס לי. כמה עוד אפשר להירמס, להימעך ולסבול? מה, אני עבד?? אני לא יכולה להמשיך בעבודה הזאת אפילו עוד דקה, היד שלי כואבת מרוב מאמץ, העיניים צורבות, והגב, אוי הגב. אני מגישה התפטרות!! אני חייבת למצוא עבודה חדשה! דור ה-Y המושמץ ידוע כמחליף עבודות סדרתי, כל 3.5 שנים בממוצע. אז כנציגת הדור הזה, גם אני לא אמורה להתקבע עד הפנסיה באותו מקום.

רק מה, כשאני מנסה לחשוב על תחום עיסוק חדש אני נתקעת. איזה מקצועות יש בכלל בעולם? אני לא מתפקדת היטב עם סטרס של חירום ורפואה, לא רוצה את המחוייבות של חינוך או ניהול, לא את השעות של ההייטק, ולא מקנאת לרגע במשכורות של עורכי דין עם כל סיפורי האימה שהם נחשפים אליהם. אני רוצה משרה רגועה עם שעות גמישות, צוות נעים ומפרגן, וכמובן תפקיד מעניין ומשכורת של העשירון העליון. מה כבר ביקשתי?!

בעצם, ככל שאני חושבת על כך יותר, חוץ מהסעיף האחרון כבר יש לי את הכל. אני אוהבת את התחום שלי, ואין לי שום צורך בשינויים מלבד תנאי התעסוקה האיומים. יש רק עוד בעיה אחת פצפונת: אני המעסיקה של עצמי. זאת אני שמחוייבת לשיפור התנאים, להקפדה על זכויות ושעות מנוחה. ואם במקרה כואב לי הגב או הצוואר בהחלט צריך לטפל בזה.

אז אני קובעת תור למומחה כף יד, שמאבחן לי בליטת גנגליון (זה כן כואב, אל תאמינו לגוגל!). שולחת את עצמי לשנ"צ בריאותי להרפיית העיניים, ולומדת בעיון מאמרים על יציבה זקופה וריהוט ארגונומי. האיורים הנלווים מלמדים אותי איך לשבת נכון מול המחשב, מה הזווית המומלצת של המסך, ואיך להשעין את המרפק בזמן ההקלדה. במפתיע, אני מבינה שמגירת המקלדת שלי נמוכה מדי, והכסא גבוה מדי. כן כן, אם הרגליים רק מרפרפות מעל הרצפה זה לא נקרא מספיק יציב, ילדונת נמוכה שכמותך.

אני מגלה שיש מקצוע כזה- ייעוץ ארגונומי, שבו מנתחים את סביבת העבודה ומקבלים המלצות על אביזרים מותאמים אישית, כמו עכבר-אנכי וכסאות-ברכיים. ורגע לפני שאני מתפתה להזמין יועץ כזה, אני מנסה את מזלי בייעוץ-עצמי. מנמיכה את הכיסא, מסדרת משענות לידיים, מתקינה מגירת מקלדת בדיוק בקו המרפקים, ובחנות המחשבים מקבלת המלצה על משטח עכבר מרופד עם כרית ג'ל לתמיכה בכף היד. זה עולה חמישית ממחיר העכבר הארגונומי, וההקלה בשורש כף היד מורגשת באופן מיידי.

אני גאה בעצמי כמו יועצת ארגונומית מדופלמת, מתלהבת שגיליתי מקצוע לא מוכר, ופתאום אני נזכרת בעוד שפע מקצועות שמחוץ לסטנדרט הקבוע. הרי לא כולם מורים-עו"סים-עו"דים. יש גם אמרגן, בוחן תנועה, גרפולוג, דולה, הנדסאי מזון, וטרינר, זכיין, חזאי, טסטר… (כולנו חולמים להיות טסטרים כשנהיה גדולים, לא?). כל אחד מהם יכול לספר איך הוא התגלגל דווקא למקצוע הזה, ואינספור חוויות בתחום שלו. יש כל כך הרבה אפשרויות תעסוקה, איזה עולם מגוון ומעניין!

אבל אני כבר הגעתי אל המנוחה. אני מתרווחת בכסא המותאם לי בדייקנות מקצועית, נשענת בהסבה מלכותית על משענת היד, ובודקת את רשימת המשימות להיום. אני מוכנה לעבודה ואני לא צריכה שום שינוי נוסף, כבר ארגנתי לי פה אחלה הסבה מקצועית.