המודעה הצבעונית קורצת לי בהבזקי מותגים ופרסים, ומזמינה אותי לקנות כרטיסי הגרלה. אני נכנסת לקישור ומקלידה את הפרטים, מתלבטת לרגע אם להסתפק בכרטיס אחד או לנסות להגדיל את הסיכויים שלי. קול ההיגיון מחזיר אותי לקרקע המציאות- אני משתתפת כדי לתמוך בארגון, והשיקול האמיתי הוא מה הסכום שאני רוצה לתרום, לא מה אני אקבל. ממילא אין שום סיכוי שאני אזכה. אני אף פעם לא זוכה בכלום, אין לי מזל.
אני נזכרת בסיטואציה משעשעת, כשישבתי פעם באיזה ראיון, ושאלו אותי איזה מזל אני. לקח לי רגע כדי להבין שיש שם סימן שאלה בסוף, וזה לא ציון עובדה או מחמאה. יש אנשים שעבורם זו שאלה מהותית, לקביעת התאמה וקבלת החלטות. עניתי ביבשושיות את תאריך הלידה שלי, וכמעט גלגלתי עיניים כשהמראיין תירגם לעצמו לאיזו מערכת אסטרולוגית זה שייך. מבחינתו ההורוסקופ הוא הנביא, השדכן, המדריך ומנהל העבודה.
למרות ההסתייגות שלי, אני מוצאת את עצמי מסתקרנת מהעמוד הזה בעיתון, מרפרפת בלי לחשוב ומאתרת את שמות המזלות, ומיד מעבירה את הדף במהירות כדי לא להתפתות לקרוא את בליל האזהרות המעורפלות. אני בטוחה שהכל שטויות שמישהו חירטט להנאתו, בדיוק כמו הפוסטים השיווקיים שמדרבנים אותך למצוא בטבלה את תאריך הולדתך ולגלות איזו דמות ספרותית אתה / לאן תיסע לנופש / ממה מורכבת מנת הגורמה שלך.
מה כל כך מרתק בזה? מה גורם לי להתעמק ברשימות האלה ולשתף בהתלהבות כשיוצא לי "עליסה בת גרב", "בקתה בקאריביים" או "מלפפון בטחינה"? כנראה זה היחס האישי, הליטוף הקטן לאגו, והתחושה שמישהו מתכוון בדיוק אליי. זה לא משנה שבאמת לא אכפת להם, השורה התחתונה היא שהלקוח מקבל את התחושה שהוא משהו מיוחד במינו, רואים אותו, יש לו קיום ונוכחות.
שמעתי פעם מרצה לשיווק שהיה בעברו מנהל מלון. הוא סיפר לנו מניסיונו, איך היחס האישי הוא המפתח לרכוש את ליבו של הלקוח. כך למשל, אם התקבלה אצלו הזמנת חדר לזוג עם תינוק, הוא היה מברר מה שמו של התינוק, וכשהאורחים היו מגיעים למלון היתה מחכה להם בחדר אריזת-שי עם מגבונים, מוצץ ובקבוק ששמו של התינוק מודפס עליו. "וכמה זה כבר היה עולה לי, עוד עשרים שקל? בזכות הבקבוק הזה הם יצאו מפה עם הרגשה של מלכים".
אני עוקבת אחרי ההגרלה, הכדורים מסתחררים, התוצאות מסתדרות ומתבהרות. אני מזדקפת ומעיינת בתשומת לב- האם זה קרה, האם זכיתי?? לא. כמובן שלא. אני אף פעם לא זוכה בכלום. אני בולעת את האכזבה הקלה ומתנערת- אני באמת לא צריכה לקבל בהפתעה מגש פיצה או עציץ. אני בת מזל, את כל הדברים החשובים כבר יש לי- עיניים רואות, רגליים בריאות, משפחה, בית, אוכל, ספרים, אהבה. בלי לרכוש שום כרטיס השתתפות, זכיתי בכל הטוב שבעולם. איזה מזל!