שולפת ציפורניים

אחד ההיבטים המרתקים של רפואת המזרח, הוא הראיה ההוליסטית של הגוף והנפש. בדיקה שגרתית תכלול,  למשל, התייחסות למרקם הלשון, גוון העור, איכות השינה, ומצב הציפורניים. ובלי להיכנס לפרטים רפואיים מופרזים, אין פלא שלפני שנה וחצי הציפורניים שלי היו במצב ביש. אני מנסה לקלף סלוטייפ- בום, הן מתקפלות. מדליקה את הפלאפון במוצ"ש, לחיצה ארוכה על הכפתור הצדדי והציפורן מדגימה לי יכולות של אוריגמי. אני מוציאה כביסה מהמכונה, שולפת את הבגדים באגרוף קפוץ כמו מכונת צעצועים בקניון, ומשחררת ברגע האחרון כי אאוץ', שוב נשברה לי ציפורן. ארגגגג אני חייבת פה איזה ציפוי קשיח!

הייאוש מביא למעשים קיצוניים שלא שיערתי שאגרר אליהם, ואני מתחילה להתעניין במחירי לק-ג'ל, מחפשת המלצות ותמונות להשראה. בלב הולם אני מפקידה את אצבעותיי בפעם הראשונה לשיפוץ קטן וסולידי, לק ורוד חיוור עם פרח לבן עדין. אבל המדרון הוא חלקלק, ועולם תוכן קסום נפתח מולי. שפע של צבעים ומרקמים וחומרים, שילובים מופרעים ורעיונות יצירתיים שמשאירים אותי אובדת עיצות. איך בוחרים כל פעם מתוך השפע הזה, יש לי רק עשר אצבעות! אני עושה אנדנדינו בין שלל צבעי הנצנצים, בעומק ליבי אני ילדה בת חמש.

הציפוי הקשיח עונה על הציפיות, ועם הזמן אני מצליחה סוף סוף לגדל טלפיים ראויים לשמם. כמה שיותר ארוך יותר טוב, יש יותר שטח יצירה. וזה כל כך יפה! אני בוהה בהם בזמן שאני מדברת בטלפון, מלטפת אותם בהיסח הדעת, מקישה בזהירות על המקלדת ומתמוגגת. אז מה אם אני לא יכולה לקלף סלוטייפ מרוב שזה עבה. אז מה אם המקשים נלחצים לי בלי קשר, ובמקום לכתוב "שלחתי אליכם" יצא לי "שלוצי אלהים". תראו איזה ידיים מטופחות יש לי! אני אישה פריבילגית ומשכילה, לא איזו כובסת בנהר. מי צריך בכלל ידיים.

כנגד רצוני אני נזכרת פתאום בסיפורים המטרידים על "רגלי הלוטוס" בסין. על הנכות שנגרמה לבנות צעירות בכוונה תחילה, מתוך מודל יופי תמוה ומחריד. סמל סטטוס שמוכיח שהן שייכות למעמד גבוה עד כדי כך שאינן צריכות למהר לשום מקום. הרי כשאת גברת מכובדת, מי צריך בכלל רגליים. 

אבל עזבו סיפורי אימה, אני חיה כאן ועכשיו. ומה שאני צריכה זה בעיקר שירות תיקונים זמין לכל הפדיחות שאני עושה עם הציפורניים התובעניות האלה. שבת וחג וכורכום ובידוד, ובינתיים אני מוציאה את העצבים שלי בקילוף קדחתני של חתיכות לק רופפות. האמת שבא לי בטוב הפסקה מהמחוייבות הזו. הו, שלום לכן, ציפורניים טבעיות שלי, נחמד להיפגש שוב. התאוששתן? מה דעתכן לנסות קצת אוויר חופשי? יאללה, הולכים להתפרע על איזו חבילת סלוטייפ!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *