שלושה ספרים נפתחים בראש השנה. אחד של צדיקים גמורים, ואחד של רשעים גמורים, ואחד של בינוניים. ודרשו חכמים בראשי תיבות: צדיקים בינוניים ורשעים הם ציבו"ר, אגודה אחת שאין לפרוש ממנה. שלושה סלי כביסה נפתחים במוצאי ראש השנה, אחד של צבעוניים ברורים, אחד של כהים, ואחד של בהירים שנשפכים לכל עבר על רצפת האמבטיה ומסביב למכונת הכביסה. בראשי תיבות יצא לי ציבו"ך, מה לעשות.
הכביסה הלבנה דוחקת בי להזדרז ולמלא מכונה ראשונה, כי יומיים רצופים של חג שינעו את רוב הגרדרובה החגיגית מהארון אל הסל, בתוספת קישוטי רוטב ורימון. אני משתדלת להפריד את הבגדים הצחורים, למיין לבן עם לבן בלבד, לתת להם להנות עם עצמם בחבורה אקסלוסיבית של חולצות מכופתרות ושמלות תחרה רכות. הכמויות של מוצאי החג ממלאות לי את המכונה בקלות, והכביסה יוצאת לדרך.
בדרך כלל זה לא הולך לי, הלבן המושלם הזה. אני מלקטת חולצות וציציות וגרביים, מוסיפה שתי מפות לבנות, ועדיין- חצי מכונה. למי יש זמן לחצאי מכונות?! אני נתקפת אקטיביזם שיפוטי, מעמידה את הסל השני לבחינה מדוקדקת, ושולפת ממנו את כל מה שעל גבול הלבן. חולצה עם דוגמה אפורה בהירה, מכנסיים בגוון אבן, שמלה ורדרדה. אני כבר מכירה אותם, הם וותיקים כאן ולא מורידים צבע, הם בסדר אלה.
פעם היו לי הרבה יותר בגדים לבנים. איפשהו בין טקסי אייר בגן הילדים, לתזכורות מהמורה על חולצת ראש חודש, הוטמעה בי המשוואה: חגיגי=לבן. הפנטזיות הרומנטיות, כמו גם הפרסומות של תנובה, זימנו אליי שפע שמלות לבנות מתנפנפות. אני זוכרת שבת משפחתית אחת, כבר הייתי נשואה טרייה עטויה במטפחת שאנטי, והשמלה הלבנה שלי הלכה לפניי, מתנחשלת מעל הריון ראשון. דודה מבוגרת ניגשה אליי, ליטפה את כרסי, נאנחה בנוסטלגיה והכריזה "כפרה עלייך, את מזכירה לי את הזקנות של צפת". בלעתי את העלבון המפתיע, והיא הסבירה שיש אימרה עתיקה שרק נערות וזקנות לובשות לבן, לכל השאר זה לא פרקטי.
פכפוכים קטנים של מרד נבעו בי, וביני לבין עצמי החלטתי שאצלי זה לא יקרה, אני אלבש מה שבא לי! ובכן, אחרי אי-אלו שנים של פליטות, טיטולים, מרקים טחונים ונעליים קטנות עם בוץ, הבנתי שהזקנות צדקו. למדתי להכיר את סקאלת הצבעים ולהתיידד גם עם השחור. גיליתי שהם יכולים להיות חגיגיים לא פחות, ואפילו לטשטש את גבולות המגזר. פחות סנדלים וגרביים, יותר סטייל. למדתי שלפעמים דווקא מי שנראה בדיוק הפוך ממני, הוא זה שיחפֶּה עליי, יכפר עליי. ומי אני בכלל שאקטלג אנשים כמו ערימות כביסה, נו באמת.